השלב הכי קריטי בתכנון תהליך הייצור - איפיון (או- מה זה תפ"מ ואיך כותבים אותו)

אם החלטתם שאתם בונים או משדרגים את תהליך הייצור, חשוב שתדעו לאפיין נכון את הקו, עוד לפני שהוצאתם שקל אחד על הציוד העתידי.

האיפיון הוא השלב הראשון ויש שיגידו אחד המהותיים ביותר בתכנון נכון של תהליך ייצור.

סיבת השדרוג יכולה להיות הגדלת כושר ייצור, מעבר לטכנולוגיה מתקדמת, עדכון ציוד בקרה או למעשה כל דבר שגרם לכם להחליט על שינוי בתהליך. כל סיבה כזאת מחייבת איפיון מחדש וכתיבה של מסמך תפ"מ- תוכנית פעולות מערכת. או באנגלית, FDS- Function Description Specification.

התפ"מ הוא חברו של כל טכנולוג ייצור ואיש תפעול. שכן הוא מאפשר לכתוב בשפה ברורה כיצד מפעילים את המערכת ומהם התנאים וההתראות השונות שיופיעו בה.

הטכנולוג מאפיין בתפ"מ את דרישות קו הייצור וכותב בו את כל התנאים והפעולות שיגרמו לתהליך לעבוד בצורה חלקה, אחידה ובטוחה.

המסמך הזה משמש לאחר מכן את איש הבקרה בכדי לכתוב בפועל את התוכנה אשר תפעיל את כל האביזרים הקיימים בקו ותעלה התראות חשובות ברגעי הצורך.

למעשה התפ"מ הוא כלי נהדר שמאפשר לכל בעלי העניין בתהליך (טכנולוג, איש בקרה, מפעילים) לתקשר בשפה אחידה ולהביע את הדרישות והצרכים שחור על גבי לבן.

אני ממליצה בחום להתנסות בכלי הזה לפני כל שינוי משמעותי שאתם מתכננים לבצע באולם הייצור.

ועכשיו בואו נתעמק באיך הוא נראה ומה התפ"מ כולל בתוכו.

מבנה

עמוד המבנה הוא לרוב העמוד הראשון והוא מציג תרשים זרימה רעיוני של התהליך כולו. הוא מתאר את השלבים השונים ואת המעברים ביניהם. הצגתי אותו באופן סכמטי בתמונה מטה.

התרשים בנוי מכמה חלקים:

1. שלב ההתחלה כאשר התהליך כבוי

2. סדר השלבים והשמות שלהם

3. תנאים למעבר בין השלבים השונים

4. תצוגה בין אלו שלבים ניתן לעבור

5. השלב הסופי אשר מכבה את התהליך

עכשיו בואו נתייחס לדוגמא רק לשם המחשה.

נניח שיש לנו תהליך מאוד פשוט של חימום מים.

התהליך מתחיל בלחיצה על כפתור "start program" שמפעיל אותו.

בשלב הראשון ממלאים מיכל במים. כאשר המיכל מגיע ל-50 ליטר, המערכת מקבלת סיגנל ומיד עוברת לשלב הבא של חימום המים. כאשר המים מגיעים לטמפ' של 65 מע"צ, שוב נשלח סיגנל למערכת שמעביר את התהליך שלב אחד קדימה לשלב של ריקון המים לצרכן המיועד. בשלב הזה יכולים לקרות שני דברים-

1. המיכל יתרוקן והתהליך יחזור לשלב של מילוי מים

2. המפעיל ילחץ על כפתור בשם "End Program" ויסגור את התהליך. אופציה זו רלוונטית כאשר אין צורך יותר בחימום של מים במערכת

כמובן שזוהי דוגמא פשוטה ולרוב התהליכים מורכבים הרבה יותר. אבל זה מציג לכם את החשיבה שמאחורי בניית התהליך וההכנה לקראת השלב הזה של כתיבת התניות והפעלות במערכת עצמה.

הפעלות

עמוד ההפעלות חשוב לא פחות מעמוד המבנה. בעמוד זה מפורטים כלל האביזרים המופעלים בשטח- ברזים, משאבות ומדים מסויימים. בתמונה הבאה מופיע באופן סכמטי פירוט ההפעלות.

הפירוט מחולק לפי שלבי הייצור השונים. למשל בשלב 1 תופעל משאבה מספר 1.

בכל שלב יופעלו האביזרים הקריטיים לתפקוד הנכון של אותו שלב.

כמו כן, לאביזרים מסויימים יכולות להיות התניות להפעלה. לדוגמא: ברז מס' 2 יופעל לפי כלל X2 המציין כי הברז מופעל, אלא אם מפלס המים גבוה מידי כדי למנוע נזילה מחלקו העליון של המיכל.

העמוד הזה למעשה מתאר בפרטים אילו אביזרים מופעלים ואילו לא ולפי איזה תנאים לאורך כל שלבי התהליך.

אם מבצעים את האיפיון בצורה נכונה, ניתן לצפות מראש בעיות בייצור ולמנוע אותן כמו: נזילות בשל מפלס גבוה, טמפ' גבוהה ומסוכנת למוצר או לבטיחות הציוד או העובדים ועוד.

מעבר לכך, זה מאפשר גם לתכנן נכון את האביזרים והציוד השונה שנרצה להתקין בקו כדי לאפשר רמות שונות של בקרה ואוטומציה. האיפיון עוזר לנו להחליט אם אנחנו רוצים מד גובה הפרשי או שמספיק לנו אינדיקציה על גובה מקסימלי ומינימלי, אם אנחנו רוצים מד ספיקה רציף או שמספיק לנו גשש זרימה בשטח ועוד.

לסיכום, העמוד הזה מאפשר לנו לשים על הכתב את כל האפשרויות עבור הקו שלנו ולהחליט במה חשוב לנו לשלוט ומה מספיק לקבל עליו אינפורמציה מהקו או מה כלל לא חשוב לנו לדעת ולבקר.

תקלות והתראות

זהו לרוב העמוד האחרון בתפ"מ והוא מפרט את ההתראות והתקלות השונות שעלולות להופיע בתהליך או בציוד. הוא דומה מאוד במבנה שלו לעמוד ההפעלות, בכך שהוא מציג בכל שלב איזה התראות יכולות להופיע.

בדומה להפעלות, גם עמוד זה מאפשר להתכונן למקרים במערכת ולהחליט באיזה רמה נרצה לדעת עליהם ולשלוט בהם.

נוכל כמובן לשים חיישן על כל אביזר במערכת וליידע את המפעיל על כל שינוי קטן שקורה בו, אך לרוב אין בזה צורך וכמובן שזה מייקר מאוד את הציוד והבקרה.

לכן, נבצע חשיבה מקדימה בנוגע לדברים הקריטיים שיכולים לסכן את המוצר או הציוד ונבחר להתריע או לעצור את התהליך כולו כאשר משהו כזה קורה.

למשל, נוכל לבקר את הלחץ בקו אחרי משאבה חיובית, כך שבמידה והמשאבה מייצרת לחץ גבוה מידי שמסכן את בטיחות הקו, תהליך הייצור יעצור מיד, המפעיל יראה התראה על לחץ גבוה ויבין שמדובר בבעיה במשאבה ויקרא לאיש אחזקה לטפל בה. כך אנחנו משיגים שני דברים- מונעים נזק לקו וגם מסמנים היכן הבעיה כדי שיהיה ברור במה צריך לטפל.

למעשה אלו שלושת המרכיבים החשובים של כל תפ"מ באשר הוא, וככל שתתרגלו יותר שימוש בתפ"מים כך תוכלו לקבל יותר מידע על התהליך שלכם, למנוע תקלות מבעוד מועד ולהכין את עצמכם יותר טוב לקראת השדרוג הבא בקו הייצור.

אם תרצו טיפים נוספים או עזרה באיפיון נכון של תהליך הייצור, אתם מוזמנים להשאיר לי פרטים בתיבה בתחתית העמוד, או ליצור איתי קשר ישירות באחד האמצעים ב"צרו קשר".

שיהיה יום פורה,

סשה